אולקוס – כיב קיבה

אולקוס, או בעברית כיב קיבה או כיב פפטי הוא פגם ברירית המצפה את הקיבה, ויכול להופיע גם בתריסריון. הכיבים השכיחים יותר הם הכיבים בתריסריון, ופוגעים בדרך כלל במבוגרים צעירים – גילאי 20-45. הכיבים בקיבה פחות שכיחים, ומוצאים אותם בדרך כלל מעל גיל 50.

הכיב נוצר כתוצאה מנזק לשכבת הרירית של הקיבה או התריסריון. תפקידה של הרירית הוא להגן על שאר שכבות הדופן מפני החומצה החזקה שנמצאת בקיבה שתפקידה לעזור בפעילות העיכול. לאחר הפגיעה בשכבת הרירית, היא כבר אינה מבצעת את עבודתה ולא מגנה על שאר שכבות הדופן שנשארות חשופות, וכתוצאה מכך, החומצה פוגעת בהם ומתחילה "לאכול" את שכבות הדופן עד ליצירת חור. באתר גסטרו ישראל מידע נוסף על אולקוס

גורמים לאולקוס

קיימים מיתוסים רבים הקשורים לגורמים להיווצרות אולקוס, כמו אנשים הסובלים ממתח רב, אכילת מזון חריף, אכילת בשר רב ועוד. למרות אותם המיתוסים, כיום ידועים שני גורמים עיקריים להיווצרות כיבים פפטיים:

  • החיידק H. Pylori – חיידק שנוכחותו בקיבה ובתריסריון גורמת להגברת החומציות ולהיווצרות הכיבים. נוכחותו אחראית ל-80% מכיבי הקיבה וכמעט לכל הכיבים בתריסריון.
  • שימוש רב במשככי כאבים ובעיקר באספירין – תרופות אלה גורמות לבעיה בייצור שכבת הרירית המגינה, וכך מובילות גם כן ליצירת כיבים פפטיים. זאת הסיבה שיש לקחת תרופות כמו אספירין, נורופן, אדוויל ותרופות דומות על בטן מלאה.

סממנים

לחולים הסובלים מאולקוס, הסימן הראשון שבדרך כלל מופיע הוא כאב בטן. לא מדובר על כאב שגרתי אלא על כאב חזק מאוד, המגיע בזמן פעולת העיכול ומופיע באזור הקיבה – הבטן העליונה או החזה התחתון. בנוסף, קיימים קשיים בבליעת המזון, צרבות והקאות, ירידה במשקל, חוסר תיאבון והרגשה כללית של פעילות עיכול לא טובה.

במקרים הקשים, החולים עלולים לסבול מהקאות דמיות המלווים בכאבים חזקים באופן קיצוני. בזמן זה כנראה שהכיב כבר מדמם ויש להגיע מיידית לטיפול רפואי.

עם זאת, חשוב לדעת שהסימפטומים לא תמיד מופיעים, וקיימים חולים בעלי אולקוס שלא סובלים מסימפטומים וכלל לא יודעים על קיום המחלה.

אבחון

לאבחנת אולקוס משתמשים בשתי בדיקות עיקריות – אנדוסקופיה ובדיקה לנוכחות החיידק H. Pylori.

  • אנדוסקופיה – בדיקה חודרנית בה מחדירים צינור דק דרך הפה לאורך מערכת העיכול, ובעזרתו מצלמים את ריריות הושט, הקיבה והתריסריון. במהלך הבדיקה הרופאים מסתכלים על התמונה המתקבלת מהאנדוסקופ ומחפשים את הכיבים בקיבה או בתריסריון. בנוסף, לאחר מציאת הכיב, קיימת אפשרות להוציא ביופסיה שלו לאבחנה מעבדתית מדוייקת יותר.
  • מבחן נשיפה ל-H. pylori – מבחן בו החולה שותה תמיסת אוריאה עם פחמן מסומן ובודקים את נשיפותיו. אם אכן הוא נשא של החיידק, האוריאה תפורק והפחמן המסומן ייצא החוצה בתהליך הנשיפה.
  • בדיקת דגימת צואה – מאפשרת לפעמים למצוא חלקים מסויימים של חיידק H. Pylori ולאשר את נוכחותו במערכת העיכול.

על הקשר בין כיבה כיבה לסרטן ובמיוחד סרטן במערכת העיכול באתר colon

טיפול קונבנציונלי

הטיפול הקונבנציונלי בכיבים פפטיים מתבצע במספר צורות:

  • מתן תרופות מעכבי משאבת מימן – שתפקידן להוריד את רמת החומציות בקיבה ולעזור לריפויו הטבעי של הכיב.
  • טיפול בזיהום של החיידק H. Pylori – מתבצע על ידי שילוב של 2 סוגי אנטיביוטיקה עם מעכבי משאבת מימן. הטיפול קשה יחסית אך תוצאותיו טובות ורוב החולים משיגים שיפור תוך שבוע.
  • הפסקת נטילת משככי הכאבים – כאמור, תרופות אלה עלולות להוביל בעצמן לכיב וכדי לעזור לריפוי מפסיקים את נטילתן.

מידע נוסף כיב כיבה באתר בריאות האישה

טיפול אלטרנטיבי

הטיפול האלטרנטיבי באולקוס מתחיל בשינוי התזונה על מנת למנוע את התפתחות הכיבים ובנוסף לכך משתמשים בעשבי מרפא שונים שעוזרים לריפוי הכיב. כמו כן, ניתן להקל על הסימפטומים גם בעזרת דיקור סיני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>