הזעת יתר – מה זה, מדוע היא נגרמת?

הזעת יתרזיעה הינה פעולה פיזילוגית של הפרשת נוזל מבלוטות המצויות בעור ומטרתה קרור מתוך עניין של ויסות טמפרטורת הגוף.

היפרהידרוזיס או הזעת יתר הינה מצב המתאפיין בזיעה מוגזמת, בכמות הגדולה מהנדרש לויסות טמפרטורת הגוף.

הזעת יתר הינה לרוב תולדה של בעיה בויסות פעילות העצבים האוטונומית בגופנו. הזעת יתר עלולה לנבוע גם כתוצאה ממחלות מטבוליות שונות, מחלת חום, או גידולים.

הזעת יתר יכולה להיות הפרעה כללית בגוף (כולמר, שההזעה באה לידי ביטוי מיותר מאזור אחד בגוף) המתבטאת לרוב באזור גיל העמידה, או מקומית כדוגמת כפות הידיים, התחילה להתבטא בזמן ההתגברות.

הזעת יתר הינה לא שכיחה במיוחד בקרב האוכלוסייה-1% בקרוב. הזעת יתר בכפות הידיים שכיחה פי עשרים מהזעת יתר כללית. הזעת יתר נפוצה יותר בקרב יפאנים. אין מדובר בתופעה המעלה את שיעור המוות, אם זאת מדובר בתופעה המפריעה לאיכות החיים של הלוקים בה.

יש לציין כי אלכוהוליזם מגביר את הסיכון ללקות בהזעת יתר בכפות הידיים.

הזעת יתר יכולה להיות ראשונית (כלומר, שהמקור לה אינו ידוע), או משנית לנטילת תרופות מסויימות את מחלות.

מחלות העלולות לתרום להתפתחות הזעת יתר כוללות יתר פעילות של בלוטת התריס, סכרת, פרקינסון, וכן מחלות נוירולוגיות ומטבוליות נוספות. תרופות הידועות כמעלות את הסיכון להתפתחות של הזעת יתר כוללות שימוש בחסם בטא מסוג פרופרנולול, נוגדי דכאון מסוג טריצקיליים ומעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין כדגמאת פרוזאק.

בנוסף, שחפת וסרטן דם מסוג הודג'קין גם כן מגבירים את הסיכון למחלה.

אבחון

בעת הערכת החולה המגיע לראשונה למרפאה עם תלונות על הזעת יתר, יש צורך לברר את הסיבה למחלה. בדיקות דם לבדיקת תפקודי תריס, רמת סוכר, רמת קטכולאמינים יבוצעו. כמו כן בדיקת שחפת תבוצע.

תאור תלונות שלפיהן נחשוד בהזעת יתר ראשונית כוללות גיל צעיר יחסית, תלונות הנמשכות למעלה מששה חודשים, הזעת יתר באזורים בהם יש דחיסות רבה יחסית של בלוטות זיעה (בתי שחי, כפות ידיים, כפות רגליים), הזעה דו-צידית וסימטרית ולרוב אין סיפור של הזעת יתר בלילה.

בנוסף, תתכן היסטוריה של הזעת יתר במשפחה, וכן פגיעה משמעותית באיכות החיים כתוצאה מהזעת היתר.

מעבר להזעה מרובה, ישנם תסמינים נוספים הנלווים למחלה. חלק מאלה כוללים נגעי עור שונים (נבוסים), נוירופתיה פריפריאלית, תסמונת רגליים בוערות וכדומה.

טיפול

טיפול בהזעת יתר כולל מספר אפשרויות כולל מריחת ג'לים על בסיס אלומיניום כלוריד למניעת הזעה, הזרקות שונות (למשל- הזרקות בוטוקוס), שימוש בתרופות שונות שמטרתן הפחתת הפעילות של המערכת העצבים האוטונומית באזורי בלוטות ההזעה ובעת הצורך גם ניתוחים. בניתוחים מוצאות בלוטות הזיעה מהאזורים המפריעים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>