חיידק הליקובקטר פילורי

חיידק הליקובקטר פילורי חיידק הליקובקטר פילורי הוא "חדש" יחסית, כאשר הוא התגלה בשנות ה-80 של המאה ה-20 ביבשת אוסטרליה. מרגע הגילוי הוא הפך לנפוץ מאד באבחונים, עד למצב בו תלו בו שלל בעיות ומחלות במערכת העיכול – גם אם לאחר מכן התברר שאין ממש קשר ביניהן לבין החיידק.

עם זאת עדיין מדובר בחיידק שכיח, במיוחד בגילאים מבוגרים (כתשעה מבין עשרה אנשים בגילאי 65 ומעלה סובלים ממנו) ובתנאים מוגדרים של מחייה (הוא נפוץ פי כמה במדינות מתפתחות ובתנאי צפיפות). למרבה הצער, למרות שהוא לא האשם בכל בעיה במערכת העיכול עדיין יש לו סיבוכים מורכבים מאד.

דרכי ההידבקות בחיידק

יש לציין שעד לנקודת הזמן הנוכחית לא יודעים באופן מלא מהם הגורמים הספציפיים המביאים לחיידק הליקובקטר פילורי. ההנחה כיום היא שבדומה לחיידקים מזיקים אחרים, גם כאן ההידבקות נעשית דרך רוק (לא רק נשיקות אלא גם שימוש באותם כלי אוכל) או בתנאים של היגיינה בעייתית. זו הסיבה שהחיידק נפוץ בקרב שוהים במקום אחד, דוגמת בני משפחה או אנשים המתגוררים בתנאי צפיפות.

רשימה ארוכה של סיכונים

הבעיה הראשונה בחיידק הליקובקטר פילורי היא העמידות הגבוהה שלו, שמביאה לכך שהוא נשמר בקיבה ושורד בתוכה לאורך זמן ממושך יחסית.  החיידק נצמד לקיבה, גורם לדלקת מקומית ולאחר מכן גם למוות של התאים הסמוכים. אחת התוצאות של כך היא אולקוס (כיב).

למעשה, ביותר מ-90% מהמקרים הוא יימצא אצל אנשים להם כיב בתריסריון או בקיבה. ההנחה היא שלמרות שהחיידק אינו מביא בצורה ישירה לכיבים, אבל מאיץ את תהליך ההתפתחות שלהם אצל אנשים המועדים לפורענות. לא כל פעם שהחיידק נמצא בקיבה הוא יגרום לבעיות האלה, אבל אין ספק שהוא גורם סיכון משמעותי מאד לסבול מהן.

סרטן הקיבה וכן לימפומה של הקיבה הן מחלות חמורות עם סכנת חיים משמעותית הנלווית אליהן. גם כאן הנתונים מראים כי בכוחו השלילי של הליקובקטר פילורי להגדיל את הסיכויים למחלות אלה. גם כאן ההנחה היא שהחיידק אינו גורם לבדו להתפתחות הסרטן אלא עוזר, לתהליכים המתרחשים ברמת המוטציה או לגורמי סביבה המביאים לסרטן.

מן העבר השני של המשוואה, בשנים האחרונות הוכח שלא כל תלונה הקשורה למערכת העיכול אכן קשורה לחיידק – למעשה, לפעמים הקשר הוא הפוך. כך למשל במקרה של הופעת צרבות, אשר בהתחלה ייחסו להליקובקר פילורי.

במהלך השנים עם זאת הקשר שהבחינו בו לרוב היה דווקא מנוגד, כך שאצל אנשים הסובלים מצרבת שיעור הזיהום החיידקי היה נמוך באופן יחסי. כך גם במקרה של שלשולים, כאשר כיום הדעה הרפואית הרווחת היא שהחיידק מגן על האדם שהוא נמצא בגופו מפני רבות מהמחלות הזיהומיות.

אבחון וטיפול

הדרך היעילה והמדויקת ביותר לגלות את חיידק הליקובקטר פילורי אצל האדם היא תבחין נשיפה, כאשר הבדיקה גם נחשבת לנגישה ולנוחה לביצוע. בדיקת דם עשויה אף היא לספק תשובות מסוימות לשאלת ההידבקות בחיידק, אבל דרגת האמינות שלה נחשבת לנמוכה יחסית ולכן הבחירה המקובלת היא להתבסס יותר על תבחין הנשיפה. במקרים מסוימים, על מנת לקבל תשובה חד משמעית או מדויקת יותר, ניתן לבצע בדיקות גסטרוסקופיה או צואה.

הטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי נחשב למורכב יחסית, כאשר תרופות סטנדרטיות שמשתמשים בהן להריגת חיידקים לא יסייעו לרוב. תחת זאת נהוג לשלב מספר תרופות – שלולה לפחות – מה שמגדיל את אחוזי ההצלחה משמעותית והופך אותם למעשה לכמעט מקסימליים. הגורם הרפואי אמור להרכיב תכנית טיפולים שכזו עבור האדם, בין אם טיפול "משולש", טיפול "רציף" או כל טיפול אחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>