טיפולי פוריות לנשים – מהם הטיפולים הנפוצים ביותר?

זוגות רבים מעוניינים להיכנס להריון, אבל למרבה הצער אינם מצליחים בכך. מצב בו בני הזוג מקיימים יחסי מין ללא אמצעי מניעה במשך שנה (או חצי שנה במקרה שגיל האישה עולה על 35) מוגדר כמצב של חוסר פוריות, שמעורר תסכול ודאגות שעלולים רק להחמיר את המצב.

בערך בשליש מהמקרים מקור הבעיות הוא אצל האישה, כשגם האפשרות של בעיות משותפות הן אצל הגבר והן אצל האישה היא סבירה בהחלט.

המאמר הנוכחי מטרתו לסבר את האוזן שגם מצב של חוסר פוריות, לכאורה או שלא, הוא ממש לא סוף פסוק. יש כיום שורה ארוכה של טיפולי פוריות לנשים, חלקם בעלי אחוזי הצלחה גבוהים מאד. לפניכם סקירה של הטיפולים הנפוצים יותר.

טיפולים הורמונליים

בלא מעט מקרים המקור לבעיית הפוריות הוא הביוץ, כשמטרת הטיפולים כאן היא להגדיל את מספר הביציות המשתחררות בביוץ – ובכך להגדיל את סיכויי הכניסה להריון. הדרך המעשית לעשות את זה היא באמצעות טיפולים הורמונליים, שמתאימים למקרים פשוטים יחסית של קשיי פוריות או לשלבים הראשונים של פתרון הבעיה.

תרופה מרכזית שמסייעת בתחום היא איקקלומין, כשלאחר מכן (במקרה שיש צורך) ניתן לקבל זריקות שמביאות לייצור זקיקים ולהבשלה של הביציות.

יש לזכור יחד עם זאת שהתרופות ההורמונליות כוללות בתוכן תופעות לוואי אפשריות, דוגמת כאבי ראש או בטן, גירויי יתר בשחלה, בחילות, שינויים במצבי הרוח וכן הלאה. יש תסמינים חמורים יותר שרצוי שיביאו לפנייה לרופא, דוגמת נפיחות בבטן, מצבים של קוצר נשימה, טשטוש ראייה, דימומים בנרתיק וכן הלאה. יכול להיות שהם יעידו שמשהו בטיפולים לא עובד, או שהתרופות מסוכנות עבור האישה מסיבה זו או אחרת.

ניתוחים כירורגיים

התמונה הופכת למורכבת יותר כאשר הסיבה לבעיית הפוריות אצל האישה היא "מכנית", וקשורה למבנה הפיזיולוגי של הגוף ובעיקר איברי הרבייה שלה. אם האישה סובלת למשל מחסימה של החצוצרות שלה או משרירן ברחם, תהיה הסיבה להם אשר תהיה, יש להיכנס לשדה המשחק הכירורגי.

אלו הם ניתוחים שמטרתם לטפל בבעיה, ניתוחים שמטבע הדברים יהיה להם סיכון מסוים וגם תופעות לוואי שצריך לתת עליהן את הדעת.

הפריה חוץ גופית

הפריה חוץ גופית, או IVF, היא בדרך כלל המוצא האחרון לפתרון בעיות פוריות אצל האישה. במקרים אחרים: יבצעו את ההפריה רק אם השיטות שהזכרנו מעלה יתבררו כלא מועילות, או לחלופין אינן אפשריות עבור האישה הספציפית.

טיפולי הפריה חוץ גופית מבוססות על רעיון די פשוט: במהלכם שואבים ביציות מהאישה, ומפרים אותן במעבדה באמצעות הזרע של בן הזוג (הפריה שנעשית בתנאי מעבדה). לאחר מכן מחזירים את הביציות המופרות, או למעשה העוברים, לתוך הרחם. אפשר לפתור באמצעות ההפריה בעיות שונות, דוגמת תפקוד לקוי של חצוצרות האישה, הפרעות ביוץ והורמונים, גדילת רקמות הרחם מחוץ לרחם ("אנדומטריזיוס קשה") ועוד.

למרות התיאור הדי בסיסי כאן, הטיפול עצמו נחשב למורכב בכל קנה מידה. יש כאן צורך בפעולות משלימות, דוגמת הזרקה של הורמונים או פעולות הכנה הנעשות בבתי החולים. רשימת הסיכונים כוללית גירוי יתר של השחלה, שמחייב מנוחה, שתייה מרובה או טיפול כאשר הגירוי חמור או אינו חולף מעצמו כעבור פרק זמן מסוים.

שמירת או תרומת ביציות

כאשר הסיבה המשוערת לבעיות הפוריות היא בביציות האישה, יש מספר טיפולים פוטנציאליים שמכניסים אותן למתמונה. הראשון הוא שמירה ביציות, דוגמת, הקפאה של הביציות למטרת פיריון עתידי של אותה אישה.

אופציה אחרת מיועדת לנשים שהוכח (או שיש יסוד סביר להניח) שאינן יכולות להיכנס להריון מהביציות שלהן. זוהי כמובן תרומת ביציות, כשהתורמת עשויה להיות אישה בטיפולי הפריה או כזו שאינה בטיפולים כאלה ("תורמת מתנדבת").

לחצו לקריאה נוספת על טיפולי פוריות בנשים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>