זאבת – לופוס

זאבתזאבת (לופוס) הנה מחלה דלקתית כרונית על בסיס אוטואימוני אשר הגורם לה איננו ידוע. המחלה פוגעת באיברים שונים ורבים בגוף ומתבטאת בנוכחות נוגדנים מסוימים בדם בחולה.

מרבית החולים הן נשים (כמו ברב המחלות האוטואימוניות) והן חוות תקופות של החמרה ונסיגה של המחלה. קיים טיפול תרופתי למחלה, אך לעיתים המחלה יכולה להגיע לסכנה ממשית לאיברים ואף לחיים.

גורמים ותסמינים

הגורמים למחלת הלופוס לא נמצאו. אולם, ידוע כי קיימת נטייה גנטית למחלה. על רקע הנטייה הגנטית – יש צורך באירוע המעורר את המחלה –  חשיפה מוגברת לשמש, זיהום ארעי, ניתוח, הריון או מצבי לחץ.

המחלה כוללת תסמינים כלליים ומעוברות איברים ספציפיים:

כלליים

  • עייפות – מופיעה במעל 80% מהחולים.
  • כאבי שרירים ועייפות שרירים.
  • שינויים במשקל (עליה בעקבות הסטרואידים או ירידה בעקבות הדלקת).
  • חום – במעל ממחצית החולים. בין אם חום כתוצאה מהמחלה, מתרופות או מזיהום נלווה.

איברים ספציפיים

  • פרקים – דלקות פרקים מופיעות במעל 90% מהחולים. בעיקר מפרקי הידיים
  • עור ורירית – פריחה בצורת פרפר על מרכז הפנים המופיעה לאחר חשיפה לשמש. פריחות בצורת מרבדים עבים (בצורת דיסק) ואובדן שיער. ברירית יופיעו פצעים בחלל הפה והאף.
  • תופעת ריינו – שינוי בצבע אצבעות הידיים כתוצאה לחשיפה לקור או לסטרס נפשי.
  • כליות – פגיעה כלייתית ביכולת התפקודית של הכליה ופגיעה הסטולוגית ספציפית.
  • מערכת עיכול – מעורבות לי דם פוגעת באיברי מערכת העיכול, הטיפול התרופתי פוגע ברירית האיברים.
  • ריאות – הפגיעה הריאתית מאד מגוונת ויכולה לפגוע בכל אחד מחלקי הריאה. ניתן לראות פגיעה קשה בבדיקת ספיר ומטריה.
  • לב – פגיעה במעטפת הלב, במסתמים ובשריר הלב.
  • עצבים – פגיעה במערכת העצבים המרכזית תתבטא החל מכאבי ראש ועד לפסיכוזות ובעיות תנועה.
  • עיניים – תיתכן פגיעה בכל חלקי העין (החל מהעין הקדמית ועד לרשתית).
  • המטולוגיה – ירידה בספירות דם של תאים לבנים, אדומים וטסיות הדם. כן – לעיתים מופיעה קרישתיות יתר בדם (בעיקר בחולים עם נוגדני אנטיפוספוליפיד) המתבטאת באירועי אוטמים באיברים שונים, בעיקר בריאות.
  • לימפה – הגדלת בלוטות לימפה והגדלת טחול.
  • אימונולוגיה – בבדיקות דם מיוחדות לגילוי נוגדנים שונים – ניתן לראות נוגדנים מהסוגים הבאים: ANA, DSDNA, SM.

אבחנה

לצורך איגוד חולים להשתתפות במחקרים אודות המחלה, הוחלט על מספר קריטריונים לצורך הגדרת זאבת. כיום מספיק כי הרופא מאבחן 4 תסמינים מתוך 11 תסמינים אשר רובם פורטו קודם.

טיפול

הטיפול התרופתי לא יכול לרפא את המחלה, אך באפשרותו לעכב ולמנוע פגיעה באיברים, להקטין את חומרת התסמינים ולהקטין את הסיכון להתלקחויות המחלה.

  • דיאטה ותזונה – מומלצת תזונה מאוזנת, דלה בשומן ועשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים.
  • פעילות – מומלץ לשמור על פעילות גופנית על מנת למנוע דלדול שרירים
  • חיסונים – מומלץ לחסן חולים כנגד שפעת ודלקות ריאה.
  • תרופות אסורות – ידוע כי תרופות מסוימות יכולות להחמיר ואף לגרום סוג של זאבת – יש להימנע מנטילתן.
  • נוגדי כאב ודלקת – ניתנים לשיפור דלקות הפרקים.
  • נוגדי מלריה – תרופות אלו ניתנות לתסמינים העוריים והפרקיים.
  • סטרואידים ומדכאי מערכת החיסון – ניתנים להורדת התלקחויות ולמניעת פגיעה באיברים.

זכויות

לחולי זאבת זכויות במוסדות השונים בהתאם לחומרת המחלה ולקריטריונים נוספים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>