הכל על העברת מחלות מין

מחלות מיןמחלות מין נפוצות מאוד ברחבי העולם, כאשר רוב המבוגרים נושאים או נשאו מחלת מין אחת לפחות בחייהם.

בארצות הברית למשל, ישנה הערכה של 6.2 מיליון נדבקים ב-HIV אשר הינו גורם סיכון למצבים פרה-סרטניים.

מחלות מין כדוגמת סיפיליס, זיבה, איידס והיפטטיס B, הן מחלות המין השכיחות ביותר.

הקבוצות החשופות יותר למחלות המין הללו מאופיינות במספר גבוה של שותפים לפעילות מינית, אנשים מהקהילה ההומוסקסואלית, נערות ליווי ולקוחותיהם וצורכי סמים מסוג קראק וקוקאין.

קצב התפרצות מחלות מין

באופן כללי, ישנם שלושה פקטורים עיקריים אשר קובעים את קצב ההתפרצות של מחלות המין בתוך האוכלוסייה: הראשון הוא קצב החשיפה המינית של אותם החשודים שנדבקו במחלות מין. הגורם השני הוא יעילות העברת המחלה עבור כל מקרה של חשיפה למחלה. הגורם השלישי הוא גורם הזמן והחשיפה לגורם המדבק.

בכל האוכלוסיות, קצב העברת מחלות המין בקרב המחלות המדבקות, מעל ל- 30 זיהומים מסווגים כמחלות מין אשר מדבקות או מחלות מין שכיחות יותר אשר ניתנות להעברה.

במדינות המתפתחות, בערך שלושת רבעי מאכלוסיית העולם ותשעים אחוז מאלו שחולים במחלות מין, הפקטורים כגון גידול האוכלוסיה (במיוחד בקרב מבוגרים ומבוגרים צעירים) , הגירות בין אזורים כפריים לאזורים ערוניים, ומלחמות.

אטיאולוגיה

בסופו של יום  מיקרואורגנזיים הם אלו שאחראים להתפתחות מחלות המין ונגדם מופעלות התרופות בטיפול באותם מחלות המין. המיקרואורגניזיים היותר שכיחים הם:

חיידקים: כלמידיה,גונאריה,טריפוניאמה. פטריות: קנדידה. וירוסים: היפטיטיס B, רטרו וירוס,הרפס, HPV.

טפילים: גרדת( SCABIES ׂ).

פתופיזיולוגיה

התפתחות המחלה ברוב מחלות המין היא כתוצאה מהיצמדות של אחד המיקרואורגניזיים שצויינו לפני את ממברנת הרירית של אחד מאברי המין ( פי הטבעת, השופכה,הנרתיק,פין).  או אברים אחרים כגון חלל הפה, לוע,דרכי הנשימה והעיניים.

הכמות הדרושה בכדי ליצור הידבקות היא משתנה בין פתוגן לפתוגן ובין מצב המערכת החיסונית של כול מודבק ומודבק. בהתאם למחלת המין, המודבק יוכל עדין להוות גורם להתפשטות של הזיהום גם במקרה שאין נוכחות של תסמינים.

מניעה

הדרך הבטוחה ביותר למניעת העברת של מחלות מין היא להמנע ממגע עם חלקים או נוזלים אשר דרכם ניתן להעביר את המחלה. חוסר במגע מורידה משמעותית את הסיכון. שימוש נכון בקונדום מוריד משמעותית את הסיכון להדבק במחלות מין. באופן אידאלי זוג שפעיל מינית צריך לבדוק האם אחד מבני הזוג מודבק במחלת מין לפני תחילת פעילות המינית. מחלות מין רבות יכולות להיות מכוננות באופן קבוע במערכת החיסון.

חיסונים למחלות מין הם אופציה נוספת למניעה המחלות. קיימים חיסונים לסרטן צוואר הרחם,  היפטטיס B וסוגים שונים של HPV.

החיסונים הללו הניתנים לפני תחילת הפעילות המינית הם מומלצים בכדי לאפשר הגנה מקסימלית.

אבחנה

ישנם מספר מבחנים שנעשים על מנת לזהות את אותו גורם שגרם למחלה: מבחן דיאגנוסטי- הכולל לקיחת דם לתרבית לקיחת שתן לתרבית, לקיחת הפרשות שונות מאברי המין במידה וקיימות. בדיקה של הפרטנרים המיניים של אותו נבדק או נבדקת במידה ואפשר.

טיפול

הטיפול הראשוני והעיקרי הוא טיפול אנטיביוטי משולב כגון:AZITHROMYCIN ,CEFIXIME, METRONIDAZOLE.

בנוסף חשוב לטפל גם בבני הזוג של אותם מודבקים, גם כן בטיפול אנטיביוטי.

סיבוכים

מחלות מין אשר לא מטופלות בזמן או בהתאם עלולות להוביל למספר סיבוכים כגון: עקרות, כאב כרוני, מחלות סיסטמטיות יותר ואפילו מוות בשלבים מאוחרים יותר, בעיקר בחולי איידס.

מחלות מין וסרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם נגרם על ידי הוירוס HPV והוא זה האחראי להתפתחות סרטן צוואר הרחם.

הוירוס עובר על ידי פעילות מינית והוא חלק מקבוצת מחלות המין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>