סרטן השד

סרטן השדסרטן השד חייב להיות מאובחן בשלב המוקדם ביותר האפשרי. אבחון הגוש הראשוני, ייעשה, על פי רוב, על ידי מישוש השד, הן על ידי האישה והן על ידי הרופא או כירורג השד אליו פונים. האבחון הראשוני יכלול בדיקה פיסית אשר תנסה למקם את הגוש החשוד, לברר את גודלו ומרקמו, ולבחון את בלוטת הלימפה בבתי השחי ובצוואר.

פעמים רבות, בדיקה זו יכולה להעריך האם המדובר על גידול ממאיר או שפיר, ולשלוח את המטופלת לבדיקות אבחון נוספות. בכל אופן, יברר הרופא המטפל עם המטופלת, סוגיות נוספות הקשורות להיסטוריה הרפואית שלה, מחלות ידועות במשפחה, וגורמי סיכון קיימים. בין גורמי הסיכון הידועים לשמצה הוא נוכחות הגן האחראי לסרטן השד – נשים אשר נושאות מוטציה בגן BRCA1 או – BRCA2 הן בסיכון של כ-80% לפתח סרטן בשד.

לאחר הבדיקה הפיסיקלית, יישלח הרופא את המטופלת לבדיקת ממוגרפיה. לבדיקה זו, אמורות להגיע גם נשים מעל גיל 50 באופן שנתי. הממוגרפיה הינה בדיקת אולטרה סאונד אשר מסייעת באבחון מהות הגידול, ובהגדרתו כממאיר או שפיר. במקרה ומתגלה גידול אשר אינו מלא בנוזל (ולכן חשוד כממאיר), יישלח הרופא להמשך האבחון לביופסיה. הביופסיה מאפשרת לקחת דגימה מהגוש, על מנת לבדוק אותו באופן היסטולוגי.

חשיבות האבחון המוקדם

אבחון מוקדם מעלה את הסיכוי להצלחת הטיפול ולריפוי מלא. פעמים רבות, אבחון זה תלוי במודעות האישה לעצם האבחון ולאופן תהליך הבדיקה הגופנית העצמית. בדיקת האבחון הראשונית יכולה להיעשות על ידי מישוש השד באופן עצמאי. חשוב לעבור על כל השד, ולמשש אחר גילוי גוש נסתר. במקרה הצורך, תוכל האישה לפנות לרופא המטפל או לכירורג השד, אשר מיומן בבדיקות אלו. הבדיקה אינה פולשנית, כואבת ואף אינה לוקחת זמן ממושך. בדיקה זו יכולה לשמש מעין בדיקת סקר ראשוני, ועשויה אף להציל חיים.

בדיקת הממוגרפיה, מומלצת לנשים בעלות סיכון גנטי גבוה לפתח סרטן שד או לנשים מעל גיל 50. בדיקה זו מהווה בדיקת השלמה לבדיקה העצמית או הפיסית, ולכן משמעותה הוא לא בעצם רגישותה של הבדיקה עצמה, אלא ביכולת שלה לאתר נשים הנמצאות בשלב ההתחלתי של המחלה. בדיקה זו הינה בדיקת האבחון המומלצת ביותר, גם אם כרוכים בה חוסר נוחות למטופלת.

הבדיקות הנהוגות לאחר האבחון הראשוני

לאחר שהתגלתה מחלת סרטן השד, יהיה צורך בסדרת אבחונים אשר תגדיר את דרגת המחלה והשלב בו היא נמצאת. האבחונים יתמקדו בשלילת קיומם של גרורות בריאות, בכבד, עצמות ובלוטות הלימפה. הבדיקות אשר תידרש המטופלת לעבור, יהיו צילום חזה, מיפוי עצמות ואולטרה סאונד בטן.

בדרך כלל, האבחון הדיפנטיבי יהיה בניתוח הגידול הראשוני, אם הוא אפשרי. הגידול המוצא יכול להילקח להיסטולוגיה, ולהיבדק לאחר מכן על פי מאפייניו ההיסטולוגיים והכימיים. במקרה והגידול כבר שלח גרורות מרוחקות, לא יתבצע ניתוח, אלא יהיה צורך בטיפולים אחרים אשר ינסו לטפל בו זמנית במוקדים השונים.

במקרה של חוסר בהירות באבחון, יורחב האבחון לבדיקות PET CT, אשר תוכל לתת אבחון מדויק יותר על קיום גרורות ואופן פיזורם, MRI, או ביופסיה. את הביופסיה ודגימת חלק מרקמת הגידול, אפשר לקחת גם ללא צורך בניתוח ושליחתו למעבדה. מעבר לכך, פעמים רבות, יהיה צורך בבדיקות אשר יהוו מקור להשוואה מאוחרת יותר, כמו למשל בדיקת סמנים בדם. בדיקה זו מאבחנת את נוכחות המחלה, אולם משמשת כהשוואה מאוחרת באמצעות תוצאות כמותיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>