כיצד ניתן לטפל בפסוריאזיס של הציפורניים?

פסוריאזיס של הציפורןפסוריאזיס היא מחלה נפוצה למדי שהפגיעה העיקרית לה היא גורמת היא פגיעה עורית שגורמת לאי נוחות רבה בקרב הלוקים בה. נגעי הפסוריאזיס העוריים נראים כאזורים אדומים ומתקלפים של העור, ולרוב גורמים לאנשים רבים להתרחק מהאדם חולה הפסוריאזיס, מתוך מחשבה שגויה כי התופעה היא מדבקת.

רבים אינם יודעים זאת אך פרט לנגעים העוריים שנגרמים עקב פסוריאזיס, ישנם גם נגעים המערבים את השיער ואת הציפורניים. יכול להיות מצב בו אנשים סובלים מפסוריאזיס של הציפורניים אך ללא מעורבות עורית, אולם לרוב המצב הוא הפוך- הסטטיסטיקה מראה כי ל-20% מהסובלים מפסוריאזיס עורי יש גם נגעים בציפורניים.

פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית (להרחבה על מחלות אלו – באתר immunology.org.il)- מחלה בה הגוף תוקף מרכיבים שלו עצמו ובמקרה זה התקיפה היא על תאי עור בעיקר, אך גם על רקמות דומות כמו שיער וציפורניים. לא מדובר במצב מסכן חיים אך הבעיה האסתטית יכולה להיות חמורה ולהפריע מאוד ללוקים בה.

כיצד נראה פסוריאזיס של הציפורניים?

המצב בא לידי ביטוי בשינוי צורתה הטבעית של הציפורן: בעד שציפורן בריאה היא בעלת צבע שקוף ומרקם חלק, הציפורן הנגועה בפסוריאזיס תהייה לרוב שקועה, מעובה ומעוותת בצורתה. סימנים אלה מזכירים מאוד סימנים של פטרת ציפורניים רגילה, וחולים וגם רופאים יכולים לעיתים להתבלבל בין השניים. האבחנה שמדובר בפסוריאזיס ולא בפטרת של הציפורן מגיעה לאחר שטיפולים נגד פטרת (שהיא מצב נפוץ בהרבה מפסוריאזיס) אינם מצליחים להביא לשיפור המצב.

ציפורן נגועה בפסוריאזיס מתחילה לשנות את צבעה לצבע צהוב כהה, לאחר מכן יכולות להופיע גומות על גבי הציפורן ואף פספוס אורכי שלה שמופיע לכיוון צמיחתה. בהמשך הציפורן מידקקת מאוד ובמצבים קשים יכולה אף לנשור ולהשאיר את העור שתחתיה חשוף לזיהומים ופציעות.

פרט למעורבות של הציפורניים, לחולי פסוריאזיס יש נטייה לפתח דלקת פרקים בייחוד במפרקים המרוחקים של האצבעות (המפרק תחת העצם עליו יושבת הציפורן). דלקת זו מתבטאת בנפיחות ואודם של המפרקים המעורבים.

איך מאבחנים את הבעיה?

ברוב המכריע של המקרים בנוסף לפסוריאזיס בציפורניים- ידיים או רגליים, סביר להניח שהוא יופיע גם במקומות נוספים בגוף ובעיקר על גבי העור באזורים החשופים לשמש.

האבחנה מתבצעת על ידי רופא עור ומתבססת על שלילה של מחלות עור אחרות והימצאות של נוגדנים ספציפיים בדם שהם למעשה גורמים למחלה.

קיימת נטייה גנטית לחלות בפסוריאזיס והסיכוי לחלות בה גובר במידה ולאדם יש קרוב משפחה שחולה אף הוא.

ואיך אפשר לטפל בפסוריאזיס של הציפורניים?

כמו מרבית המחלות האוטואימוניות, לעולם הרופאה אין היום עדיין טיפול דפניטיבי שיכול להעלים את הבעיה. היות ולא מדובר כאמור במחלה מסכנת חיים, אלא בעיקר בפגם שהוא אסתטי וקוסמטי, הטיפול מתמקד בעיקר במניעה של החמרה, וזאת ניתן לעשות על ידי אבחון מוקדם שלאחריו חשוב מאוד להקפיד על היגיינה של הציפורניים. יש להימנע ככל הניתן מפציעות וסדקים בציפורן שיכולים בקלות לדרדר את המצב. לאפשרויות טיפול בפסוריאזיס לחצו כאן

במקרים חמורים מאוד אפשר לבצע הסרה של החלקים בציפורניים שנגועים בפסוריאזיס, או את הציפורן כולה תחת הרדמה מקומית אם כי לא מדובר בפתרון אידיאלי מבחינה אסתטית.

ניתן גם למרוח מקומית משחות המכילות סטרואידים או ויטמין A וויטמין D אולם טיפול זה, שהוא טיפול חיצוני, לא מסייע במרבית המקרים. ניתן גם לבצע הזרקה מקומית של סטרואידים מתחת לציפורן הפגועה. טיפול זה אמנם משפר את המצב אך באופן זמני בלבד- עד להזרקה הבאה.

תחת הטיפולים האגרסיביים יותר ניתן למצוא תרופות כימותרפיות כמו מטוטרקסט שתפקידן הוא לדכא את התגובה החיסונית שגורמת להופעת המחלה. לטיפול זה יש תופעות לוואי רבות ומומלץ להימנע ממנו.

המאמר נכתב על ידי המרכז לטיפול בפטרת ציפורניים  - www.fungus.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>