פרפור פרוזדורים

פרפור פרוזדוריםפרפור פרוזדורים או עליות הינה הפרעת הקצב השכיחה ביותר ומאופיינת כדופק מהיר ולא סדיר בצורה אי סדירה. במצב זה – העליות מתכווצות בקצב מהיר מהרגיל ובצורה לא סדירה וגם חדרי הלב מתכווצים בקצב מהיר. ההשלכות העיקריות הן הקטנת תפוקת הלב ועליה בסיכון לאירועי תסחיף בכל חלקי הגוף.

פרפור הפרוזדורים, כפי שנמסר מאתר myheart,  יכול להיות מאורע חריף או מחלה כרונית, בנוסף קיים גם מצב בו הפרפור מגיע בהתקפים.

גורמי סיכון

פרפור פרוזדורים שכיח יותר בקרב גברים מבוגרים והגיל מהווה גורם סיכון משמעותי ביותר. בנוסף, מוכרים גורמי הסיכון הבאים:

  • יתר לחץ דם
  • מחלקת עורקים כליליים
  • מחלת מסתמים ראומטית
  • תפקוד יתר של בלוטת התריס
  • שתיית אלכוהול בצורה מוגזמת

תסמינים

לא כל חולי פרפור הפרוזדורים מגלים תסמינים. התסמינים השכיחים הינם:

  • הרגשת דפיקות הלב
  • דופק מהיר
  • עייפות
  • חולשה
  • סחרחורת
  • ירידה ביכולת לבצע מאמצים ממושכים
  • עליה בתפוקת השתן
  • קושי קל בנשימה

בנוסף, תסמינים קשים יותר המחייבים ברור מהיר הינם:

  • קושי נשימה במנוחה
  • תעוקת חזה
  • עלפון ותחושת קדם עלפון
  • מאורע תסחיפי (שבץ מוחי, איסכמית מעיים ועוד)

אבחנה

לאחר תשאול החולה על תסמינים וגורמי הסיכון – בבדיקה הגופנית ניתן לחוש בדופק בלתי סדיר בצורה בלתי סדירה ולעיתים ניתן להרגיש הבדלי דופק בין הדופק הצווארי לבין הדופק ביד. את קיומו של הפרפור ניתן לאשר באמצעות בדיקת ECG  - מופיע תבנית אופיינית של התכווצות עלייתית בלתי סדירה ואובדן הקשר בין התכווצות העלייה להתכווצות חדרי הלב.

לאחר אשרור האבחנה תבוצע בדיקת אולטראסאונד לחדרי הלב לצורך הערכת תפקוד הלב ומחלות לב נוספות כגון הפרעות מסתמים, הגדלת חללי הלב ועיבוי שריר הלב. כמו כן, חשוב לבדוק האם קיים קריש דם בחלל העלייה כתוצאה מאובדן הפעילות התקינה שלה (הבדיקה הנבחרת לצורך אבחנת הקריש היא אולטראסאונד תוך ושטי.

טיפול

מטרת הטיפול בחולה עם הופעה חדשה של פרפור היא הורדת קרישיות הדם ובחירה בין האטת קצב הלב לבין החזרת העלייה לקצב תקין. לעומת זאת, בחולה עם פרפור ידוע – מטרת הטיפול היא לראות הינו מאוזן מבחינת תפקוד הלב ותפקודי הקרישה.

  • פרפור חדש – יש להעריך את הצורך בהורדת קרישיות הדם על מנת למנוע אירוע תסחיפי. לצורך כך קיימים מספר קריטריונים אשר כוללים בין היתר קיום יתר לחץ דם, גיל מבוגר, סכרת ועוד. במידה ויוחלט על טיפול נוגד קרישה – לרוב יבוצע באמצעות קומדין.

כמו כן, יש להאט את קצב הלב של החולה על מנת לשפר את התסמינים ולשמור על הלב. התרופות הנמצאות בשימוש לשם כך הינן חוסמי סידן וחסמי ביטא. לאחר האטת דופק הלב לתקין, יש לבחור האם הטיפול הממושך יהיה שמירת דופק תקין או שמירת קצב הלב כקצב סינוס באמצעות תרופות נוגדות הפרעות קצב ממשפחות שונות. מחקרים רבים נעשו בנושא ולא מצאו עדיפות לשיטה כלשהי.

  • פרפור כרוני – יש להעריך את תפקודי הקרישה של החולים, הערכת הסיבולת הגופנית ויעילות הטיפול הניתן (בין אם שמירת דופק או שמירת קצב).

חולים אשר אינם יציב מבחינה המודינמית או חולים אשר לדעת הקרדיולוג ירוויחו מהחזרת קצב הסינוס באמצעות מכת חשמל – צריכים לעבור מכת חשמל בלתי מסונכרנת על מנת לאפס את הפעילות החשמלית של הלב ובכך לסיים את הפרפור. יעילות הטיפול גבוה, אך לרב הפרפור יחזור.

חולים אשר חפצים בטיפול מוחלט בבעיה וחולים אשר לדעת הקרדיולוג נמצאים מתאימים – יעברו תהליך צריבה חשמלית של דופן עליית הלב בצנתור. צריבת דופן הלב בחשמל, בעיקר סביב מקום כניסת ורידי הריאה לעליה שמאל – גורמת להצטלקות קלה בדופן ובכך להפסקת מסלולי החשמל אשר משתתפים בתהליך הפרפור. לפרוצדורה זו אחוזי הצלחה גבוהים מאד של עד כ- 90% בחולים אשר נבחרים בקפידה. לאחר צריבה – הפרפור לא חוזר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>