מחלת פרקינסון

פרקינסוןמחלת הפרקינסון נחשבת כמחלה נוירולוגית, בעלת מאפיינים של מחלה כרונית חשוכת מרפא. היא נגרמת מירידה ברמות הדופמין המופרש, מסיבות שאינן ידועות.

הדופמין אשר אחראי על בקרת התנועה, גורם למגוון תסמינים בהיעדרו. הגורם הגנטי הינו נוכח במחלה זו, ומעלה את הסיכון לחולי, כאשר ידועה היסטוריה רפואית דומה אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

ישנה סברה כי גורם נוסף אשר עלול לחשוף את האדם לסיכון, הוא הגורם הסביבתי כמו חשיפה לחומרי ריסוס והדברה. בדרך כלל מחלה זו מאופיינת בגיל מבוגר של חולים (מעל גיל 60), אולם כיום מסתמנת מגמה של גיל חולים צעיר יותר.

אבחון המחלה אינו קל ואינו מסתייע בדרך כלל בבדיקות הדמיה שונות, אלא מסתמך על סיפורו של המטופל או מקורביו, אשר חשים במשהו שונה. שיטות טיפול חדשניות ומבטיחות מנסות להתגבר על מחלה זו ולהאריך את איכות חייהם של חולים אלו, בד בבד עם התפתחות פתרונות דיור וסיוע לחולי הפרקינסון.

תסמיני המחלה ואבחון

פרקינסון הינה מחלה ממושכת וכרונית, אשר תסמיניה יכולים להופיע באופן פתאומי או מתמשך. מרגע הופעת התסמינים, הם מתקדמים ומחמירים, עד כדי חוסר תפקוד מוחלט.

תסמיני פרקינסון כוללים: רעד בתחילה בגפיים ולאחר מכן בראש במיוחד במנוחה, קישיון שרירים, האטה בתכנון תנועות כמו הליכה או אכילה, וקושי להתחיל פעולות אלו, בעיות ביציבות וקשיים בדיבור ואף לפעמים קשיי זיכרון ודמנציה. לפעמים, יכולים הקרובים להבחין, בתחילת המחלה, בירידה במימיקת הפנים בסיטואציות השונות.

בדרך כלל, אבחון המחלה נעשה על פי הסיפור הקליני אותו מאבחן רופא המשפחה, או הנוירולוג. המטופל יישאל על ההיסטוריה הרפואית שלו, ועוד מגוון שאלות אשר יוכלו לכוון את הרופא אל עבר אבחנה זו, למשל אבחון הרעד וקישיון השרירים בגפה אחת ובצד אחד של הגוף. פעמים רבות, המטופל יסבול גם מתופעות אשר נלוות למחלה או לאבחון בה, כמו למשל דיכאון, קשיי שינה ואף עצירות או נפילות רבות כתוצאה מחוסר שיווי משקל.

טיפול במחלה

מכיוון שמחלת פרקינסון הינה מחלה כרונית חשוכת מרפא, הטיפול הדפיניטיבי יתמקד בעיכוב התסמינים ובהקלה על סבלם של המטופלים, גם אם לא על ריפוי מלא. המטופל יקבל טיפול המבוסס על תרופות אשר מנסות לעלות את רמות הדופמין במוח.

התרופות הינן נגזרות של דופמין (לבודופה, קומטן) או תרופות אשר מנסות לחקות את פעולתו של הדומפמין (כמו רקוויפ). תרופות נוספות, כמו אזילקט, הן תרופות אשר מנסות לעכב את פירוק הדופמין, בכדי לנסות להקל על התסמינים. בדרך כלל לתרופות אלו ישנו אחוז הצלחה לא מבוטל, כך שרמת החיים יכולה להישמר לאורך תקופה ארוכה יחסית. אולם תופעות הלוואי שלהן הן רבות, כמו גם התלות במינון הולך וגובר.

מעבר לכך, טיפולים חדשניים, מנסים להקל על התסמינים על ידי השתלת אלקטרודות או ניתוחים חדשניים אשר מנסים לשלב השתלת תאי עצב עובריים. כאשר המחלה מתקדמת, יהיה צורך בטיפול פליאטיבי ותומך, מכיוון שפעמים רבות, המטופל נהפך להיות סיעודי ודורש טיפול למשך כל שעות היממה. טיפול זה יכלול סיוע בתזונה מאוזנת, פיזיותרפיה, הידרותרפיה,  ריפוי בעיסוק ואף סיוע ועזרה בהליכה באמצעות עזרים מלאכותיים (הליכון, מקל הליכה ולבסוף כיסא גלגלים).

זכויות והטבות חולי פרקינסון:

חולי פרקינסון זכאים לקבל הטבות והקלות שונות בהתאם לפרמטרים שונים כגון חומרת המחלה, גיל ואפשרות התפקוד העצמאית. להרחבה – זכויות חולי פרקינסון באתר תקנה.

במקרים רבים חולי פרקינסון או בני משפחתם זכאים לקבל הטבות במס או אף החזרי מס – למידע בנושא זה – החזרי מס לבעלי מחלה קשה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>